אזרח נחמד בשם (לא זוכרת, נדמה לי אבי) עובד ביישוב ניצן. הוא ראה כלב יפה משוטט ברחובות. ראה אותו כל ערב כאשר הגיע לעבודה. תחילה חשב שזה כלב של מישהו שיצא לטיול לילה לבד. אבל כעבור מספר ימים אבי שם לב שהכלב לבד. שהוא רעב. וצולע. לא סתם צולע. דורך רק על שלוש רגליים. הוא התקרב לכלב והתחיל להאכיל אותו מעט כל ערב. התקשר אלינו. טל, מתנדבת שלנו יצאה לניצן ואספה את הכלב. הוא הגיע לבדיקה אצל הווטרניר. ומשם למפשחה אומנת. תחילה היה לגיזמו חום. לא היה ברור אם יזדקק לניתוח או אם הפציעה תשתפר לבד. היום ידוע שהוא חייב לעבור ניתוח, אחרת ילך תמיד רק על שלוש רגליים ולא יוכל ללכת הרבה ולא יוכל ללכת ללא כאבים.המשפחה האומנת היתה מאד הססנית. הם חדשים בענייני כלבים. לא ממש רצו או חיפשו כלב. אבל ריחמו על גיזמו כאשר שמעו את הסיפור שלו. הסכימו לקחת אותו “רק לשבוע” , כדי לאפשר לנו לחפש משפחה אחרת. שאלו אלף שאלות. בקשו הבטחה שאם לא יסתדרו עם גיזמו , ניקח אותו. אמרו שיהיה קשור על כבל ארוך אבל בחוץ, בחצר. לא היתה משפחה אחרת פנוייה, אז הסכמנו להכל. בינתיים - המשפחה התאהבה בגיזמו. החליטו לאמץ אותו. הכניסו אותו הביתה (למרות שהבית קטן). עכשו מנסים לגייס כסף לניתוח של גיזמו. יש להם סבלנו לחכות להחלמתו הארוכה מהניתוח. הם רק רוצים שהוא יוכל ללכת בלי כאב ולשמוח ולהינות מהחיים איתם כמו שמגיע לו. הם כבר החליטו שלא יוותרו עליו לעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה