הפתעה לטובה

ביום שבת,5.12.07, היה אמור להתקיים יום אימוץ שגרתי במתחם הקבוע שלנו. ביום חמישי ירד גשם חזק. כבר ביום שישי בבוקר התחילו ההתלבטויות:
-השטח בוצי.
-יהיה קר.
-התחזית אומרת גשם בשבת.
-עכשו יש שמש.
-התחזית אומרת שמש בשבת.
-התחזית אומרת טפטופים בשבת.
-איך נודיע על ביטול?
-זה ממילא לא פורסם טוב. אף אחד לא יגיע.
ובשישי בערב – שוב מבול. שוב סדרת טלפונים והתייעצויות:
-מבול. ימשיך גם מחר. שמעתי בתחזית.
-לא באיטרנט כתוב שמחר לא ירד גשם. רק קר מאד.
-מי יבוא בקור מקפיא??
-מתנדבים לא יגיעו ולא יהיה מי שיחזיק את הכלבים.
-מה נעשה?
-כתבנו שאם ירד גשם , נדחה בשבוע.
הוחלט לחכות לבוקר. יום שבת בבוקר: שמש אבל רואים עננים בשמים. שוב טלפונים – חייבים עכשו להחליט.
-הוחלט – אם לא יורד גשם רציני – יום האימוץ מתקיים. כרגע יש שמש – יש יום אימוץ!!
הגענו לשטח מדוכאים. בטוחים שלא יגיעו מתנדבים. שלא יגיעו אנשים. שסתם נסבול בקור ובטפטופים. שהכלבים יסבלו גם.
ואז התחילו ההפתעות:

• מתנדבים הגיעו. בהמוניהם. גם מתנדבים חדשים. בזמן. אפילו מוקדם מדי.
• השמש זרחה וחיממה את האוויר. ההתארגנות הייתה מהירה.
• כלבים מאומנה הגיעו. כלבי הכלבייה הגיעו.
• האדמה הייתה רטובה, אבל לא בוצית.

התנחמנו : טוב, עשינו יום כייף למתנדבים ולכלבים. גם משהו.
ואז התחילו להגיע אנשים. שחיפשו כלבים לאימוץ. ואימצו אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד….
והגיעו אנשים שבאו להתנדב – שביקשו להיות משפחות אומנה.
וכך, בסוף היום, נפרדנו בשמחה מארבעה כלבי עמותה ומהמון כלבי כלבייה. לכלבייה העירונית חזרו רק חמישה כלבים.
חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים ומלאי התפעלות .
תודה לכל מי שתרם להצלחת היום. מאחלת הרבה שנים של שמחה למאמצים החדשים.
ואני מודה לכל משפחות האומנה , שלוקחים כלבים מסכנים, מעניקים להם חום ואהבה וטיפול והרגלים בבית זמני. תודה שאתם מאפשרים לנו כך להציל עוד כלבים.
אני מאחלת לכולנו, שכל ימי האימוץ שלנו יהיו מוצלחים ושנזכה למצוא בתים להרבה מאד כלבים וחתולים.