- שימוש במוצר (כמו תרופות) אינו מרמז על תמיכה בדרך בה הוא הופק.
- ניסויים בבע"ח מונעים את התקדמות מדע הרפואה ופוגעים בצרכנים.
נתחיל בנקודה הראשונה: אחת מהתגובות הפופולריות בקרב מצדדי הניסויים היא "ואם הבן שלך היה גוסס, לא היית קונה תרופה שפותחה באמצעות ניסויים בבע"ח?"
בכך מבקשים השואלים לכרוך את צריכת התרופה בתמיכה באופן ייצורה, ואולי הם מומחים בביולוגיה של התא, אבל הם מקבלים נכשל בלוגיקה:
- סביר להניח שהנהנים מפיתוחי הרפואה המודרנית לא מסכימים עם הניסויים הלא מפוקחים שבוצעו בעבר בבני אדם.
- רוכשי נעלי "נייקי" בשנים עברו לא צידדו בהעסקת ילדים קטנים במפעלים
- רוכשי "חלונות" ו"אופיס" לא הריעו למדיניות העסקית האגרסיבית של מייקרוסופט
- רוכשי העיתונים הנפוצים בארץ לא מביעים הסכמה אוטומטית עם התוכן (לרבות הטורים) בעיתון אותו הם קוראים בעצם הקנייה.
- רוכשי טלפונים סלולריים לא מריעים להתחייבות של 36 הנכפית עליהם במסלולים רבים.
- אנשים העוברים השתלות איברים בחו"ל אינם תומכים במדיניות ההוצאה להורג של שלטונות סין.
- רוכשי מוצרים עליהם כתוב Made in China אינם מריעים לדיכוי בטיבט.
הייתי יכול להמשיך עוד כמה דפים, אבל נראה לי שהעברתי את המסר: עצם העובדה שרכשתי מוצר לא אומרת שאני מסכים עם היצרנים שלו.
וקיימת עוד בעייה עם הטיעון של מצדדי הניסויים: תרופות שפותחו באמצעות ניסויים בבע"ח הן מונופול מוחלט.
לא רק שרק בעשורים האחרונים הטכנולוגיה והמדע מאפשרים חלופות לניסויים בבע"ח (כך שכל תרופה שפותחה בעבר הרחוק יותר בהכרח פותחה ע"י ניסויים בבע"ח), אלא שגם היום המוסד המדעי מתעקש להנציח את השיטה ומסרב לעבור לאלטרנטיבות.
ולמה ניסויים בבע"ח פוגעים בהתקדמות המדע?
נתחיל מהשוואה בין "מדעי החיים" ל"מדעים המדוייקים".
בתחילת המאה שעברה פיתח אלברט איינשטיין תאוריה מבריקה, שנשענה על תאוריות מבריקות של קודמיו, והובילה בין השאר לאמצעים לייצור אנרגיה כמו כורים גרעיניים.
מה לדעתכם היה קורה אם היו מפתחים את הכור הגרעיני בשיטה של עולם הרפואה? כנראה שהיו משקיעים מאות רבות של מליארדי דולרים בערבוב אקראי של חומרים שונים עד שהיו משיגים ביקוע, ואז היו מנסים להבין איך משחזרים את "ההצלחה".
נשמע מופרך?
- וויאגרה הייתה במקור תרופה נגד יתר לחץ דם
- כנ"ל התרופה נגד התקרחות מינוקסידיל (ריגיין בארץ)
- לפי פרסומי הFDA כ-90% מהתרופות המגיעות לניסויים קליניים (נמצאו בטוחות בבע"ח) נפסלות עקב גילוי רעילות לבני אדם (שלא לדבר על כך שחלקם סתם לא עובדות בבני אדם).
מדובר על בסביבות 90 מליארד דולר בשנה (יותר מהתקציב השנתי של מדינת ישראל כולה) ההולכים לטמיון.
לא חבל?
והכל עקב העובדה שאין מודל תאורטי רציני המאפשר לחזות מראש (במידה כזו או אחרת של הצלחה) כיצד תפעל תרופה מסויימת בגוף, כי לחוקרים קל יותר להזריק את התרופה לעכבר ולנסות להבין את פעולתה.
אז מי נפגע מכך?
- כל מי שחולם לראות תרופה לסרטן בתקופת חייו.
- כל מי שנאלץ להשקיע באלפי שקלים שנועדו לכסות תהליך פיתוח ארוך ולא יעיל של תרופות.
- כל אדם הקונה תרופה שרובה מושקע במימון כתיבת מחקרים של חוקרים המעוניינים בפרופסורה יותר מאשר במחקרים אפקטיביים.
בקיצור - כולנו.
למאמר מקצועי ומקיף יותר מתוך הירחון "גליליאו": http://www.anonymous.org.il/v-galileo.htm
2 תגובות:
האם זה משנה מי מריע ומי מגנה כאשר בפועל תומכים?
אז אתה לא מריע לקצירת איברים, מדיניות העסקה אגרסיבית או עבדות ילדים. אבל בשניה שאתה קונה מוצר שכזה, ביחוד כאשר מדובר במוצר שאינו תלוי במונופל, שקיימת לו חלופה אחרת אתה פועל תומך בגוף הפוגעני.
מיקרוסופט ממשיכה להעסיק עובדים באופן אגרסיבי משום שזה מצליח, אם היו מוחרמים ונפגעים בשל המדיניות הזו, יתכן והיה משתלם להם לשנות אותה אפילו במחיר הקטנת הרווחים.
אם אנשים היו בוחרים במותג שאינו מיוצר במדינות עולם שלישי ובתנאי עבדות, יתכן שלנייקי היה משתלם להעביר את המפעלים למדינות מפותחות, או לשנות את מדיניות ההעסקה.
אנשים בפירוש כן בוחרים עיתון על פי הרוח הכללית שנובעת ממנו. בודדים האנשים שמחזיקים בדעות פוליטיות ימניות ועושים מנוי לעיתון הארץ.
אנשים רבים, ואני בינהם, מתפשרים על תוכנית קצת פחות טובה בטלפון הנייד תמורת החופש שלהם לבחור עד מתי לשמר תוכנית. למעשה, עצם חוסר המחוייבות חסך לי כסף שבראיה ראשונית לא כל אחד שם לב שנחסך. נושא ההתחייבות כל כך הפריע לאנשים עד שקמה מחאה ציבורית והועבר חוק שאוסר על כפיית מחוייבות לשלוש שנים בתוכניות הטלפונים.
אנשים שעוברים השתלות איברים בחו"ל מעוניינים לחיות. הם מודעים לכך שהסיכוי למצוא תורם על פי החוקים הנוקשים בארץ הוא קלוש, ולכן תומכים ביודעין בפגיעה פיזית באדם כלשהו בין אם הוא אסיר בכפיה בסין או עני מרוד שזקוק לכמה פרוטות לשם קניית מזון לילדיו. הם מנצלים את החולשה הזו של האחר כדי לקנות את חייהם.
אני חושבת שהמסר שאתה מעביר הוא מסר אנטי-אקטיביסטי. הוא מסר שקורה לאנשים לצפצף על המצפון ולא לחשוב. זה בסדר לפגוע, זה בסדר לדרוס, זה בסדר לא לחשוב על משמעות המעשים שלנו כל זמן שאנחנו אומרים בסוף "אבל לא התכוונתי".
בנוגע לחלקו השני של הפוסט שלך. שומעים על החלופות הללו כל כך הרבה, אך מעולם לא נתקלתי בחלופות שכאלו. היכן הן? האם יש פירוט בנוגע אליהן, משהו יותר מאותו שם עמום "החלופות"?
בהמשך, ההשוואה שלך בין מדעי החיים למדעים מדוייקים לא רק שאינה נכונה, אלא מעידה עד כמה אינך מבין את משמעותה.
למעשה, אלברט איינשטיין פיתח תאוריה מבריקה שהבסיס היחיד שעמד מאחוריה, הוא העובדה שמדען אחר לא הצליח למדוד את מהירות כדור הארץ באמצעות מהירות האור. על עובדה כל כך תלושה, שבקלות יכלה להיות טעות בחישובים המקוריים, פותחה תאוריה מהממת וגם הוכחה כנכונה כאשר ניסויים הצליחו. כלומר אכן כן, תעשיית הגרעין החלה כאשר הושתתה על הרבה פחות ממה שמדעי החיים מושתתים עליהם. 0 הוכחות, רמז עמום אחד וזהו. למעשה חוקרים רבים שגילו את מהותם של חומרים והתנהגותם, שילמו בחייהם על הפיתוחים והגילויים הללו. מארי קירי היא דוגמה מפורסמת.
הבעיה העיקרית של מתנגדי מחקר בבעלי חיים היא, שאינם מבינים איך המחקר מתנהל. השימוש בגילויים ישנים אינו רלוונטי. חשוב להבין מספר דברים.
קודם כל, מהרגע בו מתחילים בפיתוח תרופה ועד הרגע שהיא מגיעה לשוק עוברות לפחות עשר שנים. כלומר מה שהיום מגיע לשוק מבוסס למעשה על מחקר מיושן.
כמו כן, המדע עבר תהפוכות אדירות בעשור האחרון. עם ריצוף הגנום האנושי וגנומים אחרים, וכן עם התפרצות עידן הפרוטאומיקה שעכשיו נמצא בראש המחקר המידע שנאסף ונבדק מדוייק יותר מאשר קודם לכן. המבדקים מדוייקים יותר. התרופות והפיתוחים החדשים פונים לרמה אחרת של טיפול. מבדקים על בעלי חיים נותנים רק פרספקטיבה מסויימת על החומרים הנחקרים. הם מלמדים על התהליכים ברמת התא, הם מאפשרים צפי מדוייק יותר של התגובות שתיצור תרופה. ואכן, לפעמים חומר שפותח למטרה מסויימת מתגלה במהלך המחקרים כפועל גם בתחומים אחרים. ויאגרה אולי היתה במקור תרופה נגד יתר לחץ דם, אבל תרופות פסיכיאטריות רבות שפותחו במטרה מסויימת, התגלו כבעלות השפעה גם על בעיות אחרות לגמרי ומשמשות במקביל למספר בעיות שונות. זו לא חוכמה לתת דוגמה ספציפית שמתאימה לאידאולוגיה שלך.
האם המחקר המדעי פוגע ברפואה? האם המחקר היום לא יעיל? מאוד קל להגיד, אבל למה שלא תבדוק ותפרסם את הנתונים באשר לתמותה מסרטן בעבר והיום? למה שלא תבדוק ותפרסם את הנתונים באשר לתמותה מפוליו, אבעבועות שחורות וצרעת היום ובעבר? מה לגבי איידס, שלפני קצת יותר מעשור נחשב למחלה פאטלית והיום כמעט ומקבל דימוי של מחלה כרונית? מה לגבי השתלות? מה לגבי תרפיה גנית? (שהמחקרים אליה בשיאם, ומעט פרוצדורות בבני אדם כבר נעשו- רובן בהצלחה)
יש לי חדשות בשבילך. פיענוח הפרוטאומיקה והגנום- דברים שמתוקף חוסר הרצון או היכולת לחקור בבני אדם, נחקרים בבעלי חיים- זהו הדבר שיאפשר את היכולת לפתח מודלים תיאורטיים רציניים.
נייקי מנצלת עבדות ילדים בסין מכיוון שמה שחשוב לה זה הכסף. לא מפתיע אותנו לגלות שלתעשיית הטקסטיל חשוב רק מהכסף, ושהתעשיות המצליחות גם בתחומים אחרים, כמו נשק, כימיקלים, נדל"ן, תקשורת וכו', הן תעשיות שמה שמניע אותן הוא הכסף, גם על חשבון הציבור.
תעשיית התרופות ותעשיית המחקר הרפואי אינן שונות. אותם בעלי מניות עומדים מאחוריהן, עם אותם אינטרסים, ואלה שמצליחות מביניהן הן אלה שלא אכפת להן לדרוך על הציבור.
אין להן בעיה לשקר, להטות מחקרים לטובתן בשיטות שונות - מכוני המחקר הכי משגשגים הם אלה שמספקים במהירות ובקלות את התוצאות ה"נכונות" למממנים: "הוכחות" לבטיחות החומרים המזיקים שלהם, אלה בודקים את החומרים על בעלי חיים ואפילו על חפצים, כדי
"להוכיח" שהחומרים האלה לא מזיקים. כמובן, יש מגוון עצום של מינים, ומה שמזיק לבני אדם, תמיד אפשר "להוכיח" שהוא בטוח באחד המינים האחרים.
התרופות לא מפותחות באמצעות בעלי חיים. הן נבדקות על בעלי חיים, ולא כדי למנוע שיווק תראופות מזיקות - אלא כדי לאפשר שיווק תרופות מזיקות.
"חלופות" טובות למבדקים בבעלי חיים הם מבדקים בחפצים, בירקות ובשאר מודלים לא רלוונטיים. אין לנו צורך בחלופה למשהו גרוע. יש צורך בשיטות מחקר יעילות, ואלה קיימות כיום בשפע, ואם היית מחפשת היית מוצאת בקלות: מבדקים קליניים, מודלים ממוחשבים משוכללים, רקמות אנושיות, סורקי מוח ועוד. מתקיימים כנסים בינלאומיים לשיטות מחקר מודרניות ויעילות, את מוזמנת להתענין בנושא, מעבר למה שהויויסקטור שמלמד אותך טוען בפנייך. תגובתך למאמר מצביעה על בורות רבה.
המיליארדים שבוזבזו ב"מלחמה בסרטן" בניסיון הכושל ליצור סימפטומים בעכברים, היו יכולים להיחסך, אם רק היו משתמשים בידע הקיים על מניעת הסרטן וטיפול בו - אבל זה לא היה משתלם לתעשיית התרופות-פטנטים, ולתעשיית המחקר שעבודה הסרטן הוא מכרה זהב; מחקר בחיות הטעה את החוקרים ועיכב את פיתוח החיסון לפוליו; הוא לא לא תרם דבר וחצי דבר למניעת אבעבועות שחורות או צרעת; גם איידס לא הצליחו לגרום בבעלי חיים, וסתם בזבזו כסף וכוח אדם על המחקר בחיות; ההסקה מהשתלות בחיות לגבי בני אדם היתה אסון; בכלל, היה אפשר לחשוב כנראה שלחוקרים אכפת רק מריפוי עכברים וחיות אחרות ולא מריפוי בני אדם, שהרי הם עוסקים רק בהם - אלמלא היינו יודעים שמלגות המחקר הן מה שמנהל את העסק...
המחקר בחיות אכן עיכב את הרפואה, וחמור מכך - באמצעותו מאושרים החומרים שגורמים לרוב המחלות בבני אדם. באמצעות מחקר בחיות עכבו את האזהרות לציבור לגבי הסיגריות, האסבסט, הקרינה הרדיוןאקטיבית, הבנזן ושלל חומרים נוספים שידע קליני ואפידמיולוגי הראה את הפגיעה מהם בבני אדם. בשנים האחרונות, תעשיית הסלולר מבצעת מחקרים בחיות כדי לסתור את המידע לגבי נזקים מהקרינה שמגיע ממחקרים קליניים.
הוסף רשומת תגובה