יום רביעי, 30 באפריל 2008

גורי חתולים לא רצויים

בהמשך, הודעה שפורסמה בחלק מהפורומים בנושא בעלי-חיים באינטרנט. אנחנו עובדים כל-כך קשה לנסות להציל כלבים וחתולים. בעונה הנוכחית (פסח עד סוף חגי תשרי) יש המון המון המון קריאות לגבי כלבים נטושים ולגבי גורי כלבים וגורי חתולים,שנזרקו , או כמו במקרה הזה "דאגו להם".גיל הגורים נע בין יום עד מספר שבועות. בחלק מהמקרים אנחנו מצליחים להציל. בחלק מהמקרים כבר אין מי שיקח, שינסה, שישמש משפחה אומנת. כנ"ל גם לגבי הכלבים וחתולים הבוגרים שננטשים. כאשר אני אומרת "אנחנו" , הכוונה היא לכל העמותות הפועלות בארץ למען רווחתם והצלתם של בעלי-חיים. הפעם זה פשוט כאב יותר מדי:
שבת בבקור. השעה רבע לתשע - לא ממש מאוחר ומספיק מוקדם להינות מאד קצת נמנום של שבת בבקור. פתאום טלפון. א' שכנה שלי בעיצומו של טיול עם הכלב שלה. היא מספרת בהתרגשות שיש איזו קופסה של מצות ליד הפח זבל. הכלב מאד התעניין בו עד שהיא הבינה שזה לא סתם קופסה. היא התקרבה ופתחה את הקופסה. אין מצות. יש שני גורי חתולים קטנטנים.
פתאום היא נזכרת שהיא כבר יומיים לפחות רואה שם את הקופסה הזאת!!!!
אני מתנערת משינה ומתלבשת מהר. לוקחת איתי את הכלבים לסיבוב ופוגשת אותה בדרך. גור אחד כבר לא בחיים. השני במצב גרוע. אני זורקת את הקופסה ועולה הביתה עם הכלבים שלי והגור השני.. נותנת לכלבה ללקק ולחמם אותו. מחממת לו מעט חלב עם סוכר ומחפשת מזרק. מרימה אותו והוא מתמתח ובוכה. נותנת לו מעט חלב. הוא בולע אבל מתקשה לנשום. אחרי כמה דקות של הזרקת חלב לפיו ועיסוי וחימום, אני עוטפת אותו בבד רך וחמים. מעירה את הבת ומבקשת שתשמור עליו ותחמם אותו. היא מתישבת ואני מעבירה אליה את החבילה. והיא שואלת:"את בטוחה שזה חי?? לא נראה לי." ואכן היא צודקת. הוא כבר לא בין החיים. עיסוי לב והנשמה לא עוזרים.
אני מנסה להתנחם בכך שהוא נפח את נשמתו אחרי ליטוף וליקוק ומעט חלב חם בבטן. וזה לא מספיק.
ואז אני חושבת:מי שזרק אותם שם, לא מבין שהוא הרג אותם?? מוות אכזרי ביותר?? מוות מרעב וצמא, בייסורים ופחד. מוות איטי , של לפחות יומיים. הוא לא מבין שהוא הרג אותם??
מי ששם אותם שם היה כנראה "אדם טוב ורגיש". ריפד להם את הקופסה עם גופייה לבנה. שמו להם דני שוקולד וקופסה עם מים. לא משנה שהם לא מסוגלים להגיע או לאכול ולשתות לבד כי הם יונקים. סגרו את הקופסה כדי שכלבים ומזיקים לא יציקו להם. שמו במקום שאנשים רבים עוברים כדי שמישהו ישמע את הבכי וידאג להם. לא מגיע להם צל"ש על האכפתיות והמאמץ???
אם היית אומר לאותו אדם:"קח אותו ולווטרינר שירדים אותם ולא יסבלו" הוא היה בטח עונה:"מה פתאום!אני לא רוצה להרוג אותם! אני רק לא רוצה שיללו לי פה בגינה ושאמא שלהם תסתובב לי פה."אם היית אומר לו:" זרוק עליהם בלוק ותהרוג אותם מהר" הוא היה מגיב ברתיעה:"איזו אכזריות! למה להרוג! למה להכאיב להם??!!" אם היית אומר לו שזה יותר מהר ופחות כואב לו דרס אותם באופניים או קפץ עליהם עם כל משקל גופו - הוא היה חושב שאתה פסיכי ואכזרי ורשע. הוא לא כשה שהורג גורים קטנים. הוא רק מזיז אותם. כדי שאמא שלהם תתחפף משם. כדי שיהיה לו שקט. הוא דואג שיהיה להם נעים ונוח ונקי ואפילו דואג לאוכל ומים. דואג לשמור עליהם ולתת להם סיכוי להימצא. הוא לא יהיה מוכן לשמוע שהוא הרג אותם במוות הכי ארוך, כואב ואכזרי שיש.
ומה היה חטאם של הקטנים האלו?? יללו? נולדו כי לא עיקר את החתולה שלו?? או איזו חתולת רחוב מצאה פינה מוסתרת בחצר שלו והמליטה שם??מה רע עשו לו הקטנים האלו??? מה רע הם עשו למישהו שהגיע להם למות בחום בצמא ברעב לבד בקופסת מצות ריקה בשמש ליד הפח זבל??
הייתי שמחה למצוא את האיש הזה ולהגיד לו :"הרגת באכזריות שני גורי חתולים. חבל שבכלל התערבת ונגעת. חבל, אם כבר החלטת שמקומם לא עם אמא שלהם, שלא לקחת אותם לווטרינר להרדים אותם. לפחות אז היית יודע את האמת : אתה הרגת אותם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה