ערב אחד, בסביבות השעה 6 בערב, הקישו אצלי בדלת קבוצת ילדים. הם מצאו גורה חמודה ושמנמנה שמשוטטת מספר ימים בשכונה. היא היתה רעבה, צמאה, מלוכלכת ומלאה בקרציות ופרעושים. בזמן שהתחלתי לחפש עבורה משפחה אומנת, נתנו לה אוכל ומים . במשך כשעתיים (לא מגזימה!) התקשרתי לכל מי שאני מכירה וביקשתי מהם לעזור. לקראת השעה 8 בערב, התקשרה אלי בחזרה אחת המתנדבות - מישהו שהיא מכירה מוכן לקלוט את הכלבה בתנאי שהיא תגיע נקייה. הוא יוכל להחזיק אותה עד יום האימוץ. ביליתי עוד שעתיים (עד השעה 10 בלילה) בהוצאת קרציות (לפחות 70 קרציות עד שהפסקתי לספור - וכולן גדולות ושמנות), אמבטיה וייבוש וסירוק ופרעוש. ואז מקסין המתנדבת שלנו הסיעה אותי עם הכלבה ואוכל וקערות וקרטון מרופד(מיטה, כאילו) למשפחה. כעבור כמה ימים הם הודיעו שהיא לא תגיע ליום האימוץ - הם מאמצים אותה.
היום דברתי איתם - זה חודשיים וחצי אחרי : הכלבה גדלה. היא שובבה. הם אוהבים אותה. היא אוהבת ילדים. אוהבת להשתולל. עכשו הם לוקחים אותה לאילוף כדי שתהיה קצת יותר רגועה וממושמעת(כי קשה להשתלט קצת בגלל הגודל הנוכחי שלה).
ולמה הסיפור הזה באתר שלנו?? כי יש מתנדבים רבים שמגיעים לכל ימי האימוץ ורואים כמה כלבים לא מוצאים בתים. רואים כמה כלבים חוזרים לכלבייה ולמשפחות אומנה. וזה מעציב. אבל את הסיפור הזה, ועוד כמה, כמעט שאף אחד מהמנתדבים לא שמע - כי הכלבה הזאת כלל לא הגיעה ליום אימוץ. כל אלה שלא מצאו משפחה אומנת בטח חשבו להם:"מסכנה, עוד כלבה שתגיע לכלבייה. מי יודע מה יהיה איתה." אז אני מספרת לכם - שהכלבה הזאת מצאה בית טוב ואם לא היינו עוזרים לה, באמת, מי יודע מה היה קורה איתה.
אהה ושכחתי. קוראים לה "פלוסי".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה