- שימוש במוצר (כמו תרופות) אינו מרמז על תמיכה בדרך בה הוא הופק.
- ניסויים בבע"ח מונעים את התקדמות מדע הרפואה ופוגעים בצרכנים.
נתחיל בנקודה הראשונה: אחת מהתגובות הפופולריות בקרב מצדדי הניסויים היא "ואם הבן שלך היה גוסס, לא היית קונה תרופה שפותחה באמצעות ניסויים בבע"ח?"
בכך מבקשים השואלים לכרוך את צריכת התרופה בתמיכה באופן ייצורה, ואולי הם מומחים בביולוגיה של התא, אבל הם מקבלים נכשל בלוגיקה:
- סביר להניח שהנהנים מפיתוחי הרפואה המודרנית לא מסכימים עם הניסויים הלא מפוקחים שבוצעו בעבר בבני אדם.
- רוכשי נעלי "נייקי" בשנים עברו לא צידדו בהעסקת ילדים קטנים במפעלים
- רוכשי "חלונות" ו"אופיס" לא הריעו למדיניות העסקית האגרסיבית של מייקרוסופט
- רוכשי העיתונים הנפוצים בארץ לא מביעים הסכמה אוטומטית עם התוכן (לרבות הטורים) בעיתון אותו הם קוראים בעצם הקנייה.
- רוכשי טלפונים סלולריים לא מריעים להתחייבות של 36 הנכפית עליהם במסלולים רבים.
- אנשים העוברים השתלות איברים בחו"ל אינם תומכים במדיניות ההוצאה להורג של שלטונות סין.
- רוכשי מוצרים עליהם כתוב Made in China אינם מריעים לדיכוי בטיבט.
הייתי יכול להמשיך עוד כמה דפים, אבל נראה לי שהעברתי את המסר: עצם העובדה שרכשתי מוצר לא אומרת שאני מסכים עם היצרנים שלו.
וקיימת עוד בעייה עם הטיעון של מצדדי הניסויים: תרופות שפותחו באמצעות ניסויים בבע"ח הן מונופול מוחלט.
לא רק שרק בעשורים האחרונים הטכנולוגיה והמדע מאפשרים חלופות לניסויים בבע"ח (כך שכל תרופה שפותחה בעבר הרחוק יותר בהכרח פותחה ע"י ניסויים בבע"ח), אלא שגם היום המוסד המדעי מתעקש להנציח את השיטה ומסרב לעבור לאלטרנטיבות.
ולמה ניסויים בבע"ח פוגעים בהתקדמות המדע?
נתחיל מהשוואה בין "מדעי החיים" ל"מדעים המדוייקים".
בתחילת המאה שעברה פיתח אלברט איינשטיין תאוריה מבריקה, שנשענה על תאוריות מבריקות של קודמיו, והובילה בין השאר לאמצעים לייצור אנרגיה כמו כורים גרעיניים.
מה לדעתכם היה קורה אם היו מפתחים את הכור הגרעיני בשיטה של עולם הרפואה? כנראה שהיו משקיעים מאות רבות של מליארדי דולרים בערבוב אקראי של חומרים שונים עד שהיו משיגים ביקוע, ואז היו מנסים להבין איך משחזרים את "ההצלחה".
נשמע מופרך?
- וויאגרה הייתה במקור תרופה נגד יתר לחץ דם
- כנ"ל התרופה נגד התקרחות מינוקסידיל (ריגיין בארץ)
- לפי פרסומי הFDA כ-90% מהתרופות המגיעות לניסויים קליניים (נמצאו בטוחות בבע"ח) נפסלות עקב גילוי רעילות לבני אדם (שלא לדבר על כך שחלקם סתם לא עובדות בבני אדם).
מדובר על בסביבות 90 מליארד דולר בשנה (יותר מהתקציב השנתי של מדינת ישראל כולה) ההולכים לטמיון.
לא חבל?
והכל עקב העובדה שאין מודל תאורטי רציני המאפשר לחזות מראש (במידה כזו או אחרת של הצלחה) כיצד תפעל תרופה מסויימת בגוף, כי לחוקרים קל יותר להזריק את התרופה לעכבר ולנסות להבין את פעולתה.
אז מי נפגע מכך?
- כל מי שחולם לראות תרופה לסרטן בתקופת חייו.
- כל מי שנאלץ להשקיע באלפי שקלים שנועדו לכסות תהליך פיתוח ארוך ולא יעיל של תרופות.
- כל אדם הקונה תרופה שרובה מושקע במימון כתיבת מחקרים של חוקרים המעוניינים בפרופסורה יותר מאשר במחקרים אפקטיביים.
בקיצור - כולנו.
למאמר מקצועי ומקיף יותר מתוך הירחון "גליליאו": http://www.anonymous.org.il/v-galileo.htm
