כלב שהוצל מבסיס צבאי

קבוצת חיילים פנו לעמותת SOS חיות אשקלון כדי לעזור לכלב משוטט בבסיס שנפגע בעינו. הרבה אנשים טובים שיתפו פעולה כדי לעזור לכלב ולהעניק לו חיים טובים יותר.

ביום שלישי 26.5.08, בשעות אחה"צ המאוחרות, התקבלה פנייה מקבוצת חיילות שמשרתו בבסיס מזי. הן דיווחו שיש בבסיס הרבה כלבים משוטטים, וידוע שבקרוב(אין תאריך מדוייק) , כנראה שיפנו את כל הכלבים לכלבייה של אחת הרשויות המקומיות. הן דיווחו שבינתיים, אחד הכלבים, כלב לבן ויפה וצעיר(פחות מגיל שנה אבל לא גור קטן) סובל בימים האחרונים מבעיה באחת מעיניו "שהתנפחה לו מאד." הווטרינר של העמותה, ד"ר רם פורר מאשקלון, הסכים לקבל את הכלב. הובהר לחיילות, שכיוון שבימים אלו העמותה במצוקה כלכלבית בשל ריבוי הגורים והנטישות, תהיה דרישה שהם ישלמו חלק מעלות הטיפול, כנראה משהו בין מאה למאתיים שקל.
אכן, ביום רביעי בבוקר , קבוצת חיילים הביאו את הכלב לווטרינר. הסתבר שהכלב זקוק לניתוח דחוף לעקירת העין, שכנראה קבלה מכה בנסיבות לא ידועות. היה צורך גם לבצע בדיקות דם ,כיוון שהכלב היה מלא בקרציות ואם סבל מקדחת הקרצית - ניתוח היה מסכן את חייו בשל אי-קרישת דם. הווטרינר הסביר לחיילים שהבדיקות והניתוח יקרים והעלות יותר. הם השאירו את הכלב והבטיחו לחזור עם עוד כסף.

בינתיים, בוצע בדיקת דם והכלב נמצא במצב שמאפשר ניתוח. ד"ר פורר ביטל ניתוח מתוכנן ללקוח מן המנין ובצע ניתוח חירום בכלב. בינתיים, מוקדנית העמותה, בעזרת מתנדבים, איתרה משפחה בבת--חפר שהסכימה לקלוט את הכלב ולשמש לו כמשפחה אומנת בזמן החלמתו ועד שימצא לו בית. הודעות באי-מייל ובפורומים באינטרנט גייסו מתנדבת שיכלה להסיעה את מנס ציונה לבת-חפר ביום חמישי בערב. הצלחנו לאתר משפחה פה באשקלון שהסכימה לשכן את הכלב בחצר(מגודרת עם מלונה גדולה) כאשר המתנדבת של העמותה תבוא לטפל בו. מתנדבת אחרת הסיעה את הכלב , עם קערות ואוכל ואנטיביוטיקה ורצועות וקולר והוראות טיפול למקום ליום אחד. לפי הדיווח, הכלב ישן הרבה, אכל הרבה והשתולל כאשר אנשים היו ליד. למרות שהכלב לא מאולף ולא מחונך, הוא מבין את הפקודות "בוא" ו- "לשבת".
בינתיים, התקבלה עוד שיחת טלפון מהחיילים בבסיס מזי. הם רצו לדעת מה שלום הכלב. מאד שמחו והתרגשו לשמוע שהוא עבר כבר את הניתוח ושהוא בדרך למקום מבטחים. הם אמרו שעשו מגבית נוספת ויביאו למרפאה את תוספ הכסף בתחילת השבוע. הם גם הסכימו, שבמידה ואספו יותר מהנדרש - הכסף הזה יישמר אצלנו לטובת טיפול בבעל-חיים מסכן אחר. כל-כך מרגש לדעת שקבוצת חיילים דאגה כל-כך לכלב הזה.
הבעיה שנותרה לגבי הכלב, שבינתיים קראנו לו "מזי" על שם הבסיס - היתה הסעה מאשקלון לנס ציונה ביום חמישי לקראת השעה שמונה. מספר אנשים טובים תרמו כסף עבור הסעתו במונית. נהג המונית, חיים שמואל, הסכים להסיע את הכלב ללא ליווי שלנו כדי לחסוך לנו בעלויות ובזמן מתנדבים. במקום זה הוא גייס את ילדיו לעזור. ברגע שהכלב נכנס למונית, הוא זכה לליטופים מצדם.
דיווח עדכני על מזי : הוא נמצא בבית המשפחה האומנת בבת-חפר. הוא מחלים. הוא נח הרבה ואוכל הרבה(הוא מאד רזה). הוא יצטרך להגיע בעוד שבוע לווטרינר להוצאת התפרים . בינתיים הוא מתאושש יפה .
אחת החיילות אמרה לנו : לכלב הזה היה מזל. בגלל שהוא נפגע בעין ונזקק לטיפול חירום - חייו ניצלו. חבל שאי-אפשר להציל את כל הכלבים בבסיס שלנו. כולם טובים.

אם יש מישהו שמעוניין לאמץ את הכלב מזי ניתן לפנות לעמותת SOS חיות אשקלון בטלפון: 0508254227 ונעזור לכם ליצור קשר עם המשפחה.

ג'ולי מצאה בית חם

בימי האימוץ שהתקיימו בחודשים מרץ ואפריל , הגיעה מהכלבייה העירונית כלבת בוקסר מבוגרת. היא נראית גזעית. אזניה מעוצבות ועומדות. זנבה קצוץ(נחשב ליפה בעיני אנשים מסויימים). מאולפת אילוף בסיסי ומגיבה לפקודת. כלבה יפהפיה וטובת מזג. נמסרה לכלבייה העירונית על-ידי הבעלים שלה, כנראה בגלל גילה המופלג. הערכת גיל של הווטרינר שלנו ד"ר רם פורר , היתה בין 6-10 שנים עם נטייה לחשוב שהגבוה זה הנכון. היא לא אומצה והיה ברור לנו שהיא בתור להיות מורדמת בגלל גילה ושהיא "לא אטרקטיבית בגלל גילה." לכל מי שנכח ביום האימוץ באפריל כאב מאד להחזיר את הכלבה לכלבייה ולמוות כמעט וודאי.
פרסמנו הודעות בפורומים עם תמונות והעובדות. התקשרה בחורה מהרצליה שהודיע כך:
" אני רוצה לאמץ אותה. לא יכול להיות שירדימו אותה רק בגלל שהיא זקנה. אבל יש שתי בעיות. אני נוסעת הערב וחוזרת רק בעוד שבוע. ויש לי שתי חתולות בבית. איך היא תגיב אליהן?" הבטחנו לגברת הנחמדה שאורן, המאלף שלנו יגיע לעזור בהכרות ויקבע מה ההשמך. וכמובן שנדאג שישמרו את הכלבה בחיים .
כבר באותו יום הבחורה קבעה עם אורן תאריך שיגיע אליה עם הכלבה. הוצאנו מיד את הכלבה מהכלבייה לפנסיון(לא גבו כסף, רצו לעזור להציל אותה). כעבור שבוע, מצאנו לכלבה הסעה להרצליה. כבר באותו יום הכלבה הגיעה לווטרינר. הבחורה קבלה הנחיות מאורן. אחר-כך הזמינה על חשבונה מאלף מהאזור שלה שיעזור. היא כל הזמן מעדכנת בפורום כלבים בתפוז. מוסיפה תמונות.
מסתבר שה"כלבה הזקנה" כנראה יותר קרובה לשש שנים ולא לעשר. היא משחקת, מתרוצצת, משתוללת. וכן, מסתדרת עם החתולות. תראו את התמונות. קשה להאמין שזו אותה כלבה מסכנה שנצלה מהרדמה בכלבייה. תראו מה קצת חום ואהבה ובטחון עשו לה!!!

חשוב מאוד - הכן כלבך/חתולך ליום העצמאות

חברים יקרים,

‏למי שלא יודע, בזמן הזיקוקים מאות כלבים, חתולים וציפורים מתים ‏ו/או מאבדים את ביתם בכל שנה.
מופעי זיקוקי הדינור מביאים עימם גם רעשים בתדרים ‏שאינם מוכרים לאוזן האדם, וגורמים לבהלה ואמוק בקרב החיות, מה שמביא אותן לברוח ‏וללכת לאיבוד, להידרס, לאבד את דרכם וכיוצא באלה.

מידי שנה מאות עד אלפי ‏בעלי חיים נעלמים ונדרסים למוות עקב הבהלה האוחזת בהם בזמן הזיקוקים. יעידו על כך ‏קווי הטלפון הקורסים מדי יום עצמאות של העמותות ברחבי הארץ.

‏שימו לב: כלב ‏הגר עם בעליו ברמת גן מסוגל לשמוע זיקוקים גם מאיזור פתח תקווה (לינקים ‏מצורפים)
חיות מחמד ביום העצמאות ה-60
הכן כלבך לחג

‏בעלי חתולים המורגלים להסתובב בחצר - דאגו ‏לסגור את החתולים בבית עוד בבוקר שלפני כניסת החג, על מנת למנוע חיפושים אחריהם ‏בסמוך לאירועי החג.
כלבים המורגלים להיות קשורים בחוץ, עלולים לחנוק עצמם ‏למוות מרוב בהלה, ולכן גם אותם יש להכניס הביתה.

יש לסגור חלונות ופתחים ‏העשויים להוות פיתחי מילוט עבור החיות בזמן הבהלה.

‏כמו כן, רעשי רקע כמו ‏רדיו, מוסיקה או טלוויזיה עשויים לטשטש את רעשי הזיקוקים ולמתן את תגובת ‏החרדה
אנא העבירו הלאה הודעה מצילת חיים זו.

‏יום עצמאות שמח ‏לכולנו

יום אימוץ ב3 למאי

המטרה: הצלת בעלי-חיים נטושים ממוות!!

ביום שבת , 3.5.08, עמותת חיות אשקלון תקיים יום אימוץ בעלי-חיים. אמנם נכון הדבר שימי אימוץ הם דבר שבשבגרה, וגם באשקלון כבר הפכו לשגרה חודשית - אבל בעונה הזאת יש המוני בעלי-חיים המשוואים לבית חם - כאשר האלטרנטיבה היא מוות.חג הפסח מהווה תחילת "עונת הנטישות" ובם תחילת "עונת "הגורים". באביב ובקיץ יש המלטות רבות של כלבות וחתולות. חלק מהם של חתולי רחוב וכלבים משוטטים וחלק ששייכים לאנשים שלא טרחו לעקר את חיית המחמד שלהם, מכל מיני סיבות. אבל גורים זה מטרד. זה רעש ולכלוך וטיפול. במיוחד כאשר הם קטנים מאד ובכמות של שניים עד תשעה לשגר!! לכן, אנשים מחפשים לעצמם פתרונות : בית אצל שכן או חבר או קרוב משפחה, פנייה לעמותה, מסירה לכלבייה העירונית, נטישה במושב או במתחם הקוסמוס או ליד תחנת אוטובוס. הם מצדיקים לעצמם את המעשה בכך ש"מישהו ימצא ויקח אותם כי הם חמודים.". אבל יש המון. אלו שכרגע במשפחות אומנה זקוקים לבתים. אם הם לא יפנו מקום - לא תהיה לנו אפשרות לקחת עוד גורים נטושים. כבר קרה שאנשים פנו ונאלצנו להגיד :"מצטערים, אין מקום לשים אותו".

ואתם שואלים בטח:"מה זה קשור לפסח ונטישות?? מדובר בגורים." אז מסתבר שבפסח ובאביב ובקיץ , אנשים נוסעים לטייל. בצפון, בדרום, בבית-מלון ובחו"ל. לא יכולים לקחת איתם את הכלב או החתול. פנסיון עולה יקר. אז מוסרים לכלבייה העירונית במקרה הטוב. מדמיינים שזה פנסיו חינם. אחר-כך רואים בכלבוטק את התנאים ושממיתים שם כלבים כי אין מקום - ובאים להפגין. ודורשים לדעת מה קרה לכלב "שלהם" שהם מסרו לשם וחתמו שמוותרים עליו. ואילה הטובים. יש גם את היצירתיים. שקושרים כלב לעמוד. זורקים אותו בשדה - נחמד לו בטבע - לא?? שמים אותו בכיבש הגישה לאחד הקיבוצים. או פשוט בשכונה רחוקה. הם בטוחים שזה נפלא. מישהו יטפל בו, הרי הוא כלב טוב. אם היה לו מזל, הוא הגיע אלינו וזכה לטיפול ולמשפחה אומנת. אבל יש עוד כלבים ברחובות , בכבישים, בשדות ובמושבים שנמצאים במצב הזה. אין לנו מספיק משפחות אומנה כדי לקלוט את כולם. רק אם יתפנה מקום וחלק יעברו לבתים משלהם, נוכל לקלוט עוד כלבים. או אם אנשים נוספים יתנדבו להיות משפחות אומנה.

לכן, אנו קוראים לכם - בואו ביום שבת, 3.5.08, בין השעות 11:00-14:00 ליום האימוץ שיתקיים במתחם העמותה במשתלת חזקיה באזור התעשייה הצפוני באשקלון סמוך לכלא. יהיו חתולים וכלבים ממשפחות אומנה, כלבים וחתולים מהכלבייה העירונית, אולי גם כלבים וחתולים ממסירה פרטית.לפרטים נוספים אפשר לפנות לעמותה בטלפון :0508254227.

אנו קוראים לכם לבוא ולאמץ חבר לחיים. קוראים לכם לבוא ולפתוח את הלב ואת הבית !

גורי חתולים לא רצויים

בהמשך, הודעה שפורסמה בחלק מהפורומים בנושא בעלי-חיים באינטרנט. אנחנו עובדים כל-כך קשה לנסות להציל כלבים וחתולים. בעונה הנוכחית (פסח עד סוף חגי תשרי) יש המון המון המון קריאות לגבי כלבים נטושים ולגבי גורי כלבים וגורי חתולים,שנזרקו , או כמו במקרה הזה "דאגו להם".גיל הגורים נע בין יום עד מספר שבועות. בחלק מהמקרים אנחנו מצליחים להציל. בחלק מהמקרים כבר אין מי שיקח, שינסה, שישמש משפחה אומנת. כנ"ל גם לגבי הכלבים וחתולים הבוגרים שננטשים. כאשר אני אומרת "אנחנו" , הכוונה היא לכל העמותות הפועלות בארץ למען רווחתם והצלתם של בעלי-חיים. הפעם זה פשוט כאב יותר מדי:

שבת בבקור. השעה רבע לתשע - לא ממש מאוחר ומספיק מוקדם להינות מאד קצת נמנום של שבת בבקור. פתאום טלפון. א' שכנה שלי בעיצומו של טיול עם הכלב שלה. היא מספרת בהתרגשות שיש איזו קופסה של מצות ליד הפח זבל. הכלב מאד התעניין בו עד שהיא הבינה שזה לא סתם קופסה. היא התקרבה ופתחה את הקופסה. אין מצות. יש שני גורי חתולים קטנטנים.

פתאום היא נזכרת שהיא כבר יומיים לפחות רואה שם את הקופסה הזאת!!!!

אני מתנערת משינה ומתלבשת מהר. לוקחת איתי את הכלבים לסיבוב ופוגשת אותה בדרך. גור אחד כבר לא בחיים. השני במצב גרוע. אני זורקת את הקופסה ועולה הביתה עם הכלבים שלי והגור השני.. נותנת לכלבה ללקק ולחמם אותו. מחממת לו מעט חלב עם סוכר ומחפשת מזרק. מרימה אותו והוא מתמתח ובוכה. נותנת לו מעט חלב. הוא בולע אבל מתקשה לנשום. אחרי כמה דקות של הזרקת חלב לפיו ועיסוי וחימום, אני עוטפת אותו בבד רך וחמים. מעירה את הבת ומבקשת שתשמור עליו ותחמם אותו. היא מתישבת ואני מעבירה אליה את החבילה. והיא שואלת:"את בטוחה שזה חי?? לא נראה לי." ואכן היא צודקת. הוא כבר לא בין החיים. עיסוי לב והנשמה לא עוזרים.

אני מנסה להתנחם בכך שהוא נפח את נשמתו אחרי ליטוף וליקוק ומעט חלב חם בבטן. וזה לא מספיק.

ואז אני חושבת:מי שזרק אותם שם, לא מבין שהוא הרג אותם?? מוות אכזרי ביותר?? מוות מרעב וצמא, בייסורים ופחד. מוות איטי , של לפחות יומיים. הוא לא מבין שהוא הרג אותם??

מי ששם אותם שם היה כנראה "אדם טוב ורגיש". ריפד להם את הקופסה עם גופייה לבנה. שמו להם דני שוקולד וקופסה עם מים. לא משנה שהם לא מסוגלים להגיע או לאכול ולשתות לבד כי הם יונקים. סגרו את הקופסה כדי שכלבים ומזיקים לא יציקו להם. שמו במקום שאנשים רבים עוברים כדי שמישהו ישמע את הבכי וידאג להם. לא מגיע להם צל"ש על האכפתיות והמאמץ???

אם היית אומר לאותו אדם:"קח אותו ולווטרינר שירדים אותם ולא יסבלו" הוא היה בטח עונה:"מה פתאום!אני לא רוצה להרוג אותם! אני רק לא רוצה שיללו לי פה בגינה ושאמא שלהם תסתובב לי פה."אם היית אומר לו:" זרוק עליהם בלוק ותהרוג אותם מהר" הוא היה מגיב ברתיעה:"איזו אכזריות! למה להרוג! למה להכאיב להם??!!" אם היית אומר לו שזה יותר מהר ופחות כואב לו דרס אותם באופניים או קפץ עליהם עם כל משקל גופו - הוא היה חושב שאתה פסיכי ואכזרי ורשע. הוא לא כשה שהורג גורים קטנים. הוא רק מזיז אותם. כדי שאמא שלהם תתחפף משם. כדי שיהיה לו שקט. הוא דואג שיהיה להם נעים ונוח ונקי ואפילו דואג לאוכל ומים. דואג לשמור עליהם ולתת להם סיכוי להימצא. הוא לא יהיה מוכן לשמוע שהוא הרג אותם במוות הכי ארוך, כואב ואכזרי שיש.

ומה היה חטאם של הקטנים האלו?? יללו? נולדו כי לא עיקר את החתולה שלו?? או איזו חתולת רחוב מצאה פינה מוסתרת בחצר שלו והמליטה שם??מה רע עשו לו הקטנים האלו??? מה רע הם עשו למישהו שהגיע להם למות בחום בצמא ברעב לבד בקופסת מצות ריקה בשמש ליד הפח זבל??
הייתי שמחה למצוא את האיש הזה ולהגיד לו :"הרגת באכזריות שני גורי חתולים. חבל שבכלל התערבת ונגעת. חבל, אם כבר החלטת שמקומם לא עם אמא שלהם, שלא לקחת אותם לווטרינר להרדים אותם. לפחות אז היית יודע את האמת : אתה הרגת אותם.

מדריך: גידול חתולים למהנדסים (אנגלית)

תודה למתנדבים הרבים והנפלאים שלנו

אני חייבת לספר לכם:
אתמול דברתי עם מישהי מעמותה בעיר אחרת. היא סיפרה שהם רק שתי מתנדבות, והן על סף קריסה. היא שאלה אם יש "לי" מתנדבים . אמרתי לה:" כן, יש לנו הרבה מתנדבים." היא שאלה כמה ואמרתי לה בערך כמה. סיפרתי לה שיש עזרה בחלוקת פליירים, בימי אימוץ, בארגון, בגיוס כספים, בגיוס מתנדבים נוספים ומשפחות אומנה. סיפרתי לה שכאשר כלב "באומנה" אצל הווטרינר במרפאה, מתנדבים מגיעים ברצון לעזור ולטפל ולעשות לכלב כייף. היא אמרה לי:"וואי!! איזה כייף לכם!!!!!"

אז באמת, זה כייף לנו. זה נפלא שיש לנו הרבה מתנדבים ושכל אחד מנסה לעזור ככל יכולתו. כל אחד בתחום שלו.

ועוד:
לפני מספר ימים, הגיעו אלי בני נוער מהשכונה עם כלבונת חמודה ומסכנה. שעתיים התקשרתי לאנשים שגם הם התקשרו לאנשים. הנערים היו בהלם."מה יש לך מספרי טלפון של כל-כך הרבה אנשים שרוצים לעזור לכלבים??"
אז כן, יש לנו כל-כך הרבה שרוצים לעזור לכלבים. ובזכותכם, מצאנו משפחה אומנת לגורה הזאת. ולעוד שלושה גורים מאשדוד. לכולם שלום. לא בטוח שיגיעו לימי אימוץ – ייתכן שהמשפחות שקלטו אותם גם יאמצו אותם.
שוב: באמת , זה כייף לנו.

ועוד:
למי שזוכר: באחד מימי האימוץ האחרונים הגיעה שכנה שלי עם כלבה שמצאה משוטטת ועם עוד גור שהצילה מידי נערים מתעללים בשכונה. היא נשארה לעזור ביום אימוץ. כנראה שתראו אותה מתנדבת אצלנו בעתיד. כאשר חזרנו הביתה בסוף היום היא אמרה לי:" פתחתם לי את העיניים. זה עולם אחר. לא הכרתי קבוצה של אנשים שמוכנים לעשות כל-כך הרבה בשביל הכלבים." כאשר הודעתי לי השבוע שהגור אומץ לבית טוב (בזכות הצילומים של דבורה – צל"ש!), היא ממש התרגשה והתנצלה שהיא לא עוזרת יותר. נתתי לה רשימה של דברים שתוכל לעשות בעתיד כדי לעזור לנו – וכנראה, בזכותכם, זכינו בעוד מתנדבת.

אז לכל המתנדבים ומתנדבות, אלה שמשמשים משפחות אומנה, אלה שמחלקים פליירים, אלה שמחפשים לנו מתנדבים, אלו שעוזרים בגיוס כספים וחיפוש משפחות אומנה, אלו שמסיעים, אלו שכולם רואים ואלו שמאחורי הקלעים – תודה. אתם באמת נפלאים. אתם מאפשרים לנו להציל עוד ועוד כלבים ,חתולים ובעלי-חיים נוספים. לא יכולנו בלעדיכם. גם העזרה הממשית וגם תחושת האכפתיות.

תודה לכולכם